לא פעם אני נתקל כמגשר לגירושין בזוגות המגיעים אלי עם כוונה להתגרש, ותוך כדי הגישור מתחרטים ופונים לייעוץ זוגי. פעמים רבות כשזוג נמצא במשבר ולא מצליח לתקשר בצורה טובה, הוא מאבד מהר מדי את האמונה ביכולת לשקם את הקשר ופונה למסלול המהיר – גירושין. ואז דווקא כשמגיעים מתוך המשבר ומתוך ההחלטה להתגרש, הם מגלים שעדיין יש בחירה – ואולי כן ניתן לשמור על הזוגיות.

 

במהלך השנים שלי כמגשר גירושין, זיהיתי כמה דפוסים שחוזרים על עצמם אצל זוגות שמחליטים לפנות לייעוץ זוגי לאחר שהתחילו בהליך גירושין. במאמר זה אני אשמח לשתף אתכם בכמה מהתובנות האלו.

עד השיח על הגירושין הם לא דיברו

זוגות רבים מפסיקים לדבר שנים לפני הפרידה. אין ביניהם שיחות עומק והכל נסוב סביב הילדים והלוגיסטיקה של הבית. כתוצאה מחוסר השיח כל אחד מבני הזוג מפתח לעצמו נרטיב עצמאי שלא נותן מקום לצרכים של בן זוגו. עם הזמן בני הזוג מתרחקים עד שאחד מהם מרגיש שאין עוד דרך חזרה ומחליט להתגרש. פעמים רבות בנקודה זו שמרעידה את מערכת היחסים, הם מוצאים את עצמם מדברים ומשתפים זה את זה ברגשותיהם, תחושותיהם וציפיותיהם מהקשר הזוגי. בשיחה הזו שפעמים רבות מתרחשת בחדר הגישור, נופלים האסימונים שאולי במקום להתגרש מיד עדיף לפנות לייעוץ זוגי כדי לעבוד על התקשורת בינינו ולהציל את הזוגיות.

 

דווקא מתוך המשבר ניתן לראות את האדם האמיתי שמולי

"יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה" (יט, ג). במקרא כתוב שהמשבר הוא הכיסא עליו יושבת היולדת ברגע הלידה. מכאן ניתן לומר שהדבר הראשון שפוגש התינוק בעולם הוא המשבר. משמעות הדבר היא שמתוך המשבר אנו צומחים ובראייה נכונה אנו יכולים להפיק המון טוב מתוך המשברים בחיינו. ובכל זאת הסברה הרווחת היא שממשברים צריך להימנע עד כמה שניתן. תפיסה שגויה זו מובילה לכך שבני זוג נמנעים מלריב או רבים בדרך שמכבה אחד את השני במקום להביא צמיחה.

כאשר מגיע זוג לגישור גירושין זו לפעמים המריבה המשמעותית הראשונה שלהם אחרי שנים. אמנם מדובר במריבה קשה ומאוד טעונה אך בסיומה ולאחר שנוצרה הבנה של שני בני הזוג (ולעיתים גם הסכמה ביניהם) שניהם מרגישים תחושת הקלה גדולה אחרי שהסירו מעל כתפיהם את המשקל הרב שנשאו עד כה. וכשהמשקל מוסר ניתן לראות שוב את בן הזוג כפי שהוא במקום את הדימוי שבנינו במהלך שנים של ניתוק.

העיסוק בעתיד מראה לפעמים שעדיף להישאר בתא הזוגי הקיים ולשפר

אמנם זה לא האידיאל אך לפעמים כשמסתכלים על הנתונים ובונים את המציאות שתתקיים לאחר הפרידה, מגלים שהמציאות הכלכלית, אילוצי הקריירה, הצרכים של הילדים ושאר נתונים אובייקטיבים, מראים שפרידה בשלב זה תוביל לקשיים גדולים ממה שקורה היום. פתאום מה שחשבנו שהוא האופציה הגרועה – להישאר בתוך קשר שלא נעים לנו בו, הופך להיות פחות נורא, ביחס לאופציות האחרות שמחכות לנו בחוץ במצב כזה, יכול להיות שהמסקנה צריכה להיות שכדאי אולי לשפר את המקום שבו אנחנו נמצאים, ולא לברוח ממנו כל כך מהר, כי המצב בחוץ, לא טוב יותר. במקרים אלו מומלץ  לפנות לייעוץ זוגי כדי למצוא את הדרכים להסתדר.

 

מסירים את עננת הגירושין ומייצרים שקט

ישנם מקרים בהם אני מגיע עם בני הזוג להסכם גירושין מלא ואז כשהכל ברור וידוע נוצר שקט. אחרי תקופה ארוכה של חוסר וודאות וחשש ממה שיקרה אחרי הפרידה, הזוג  תמונה ברורה לאיך ייראו חייהם בשני בתים. התמונה הברורה הזו מעלימה את העננים האפורים שהפריעו עד כה לפתח שיח זוגי ומאפשרת פתיחות והתקרבות. במקרים שכאלה אני מציע לזוג להכין הסכם שלום בית ולחלופין גירושין. משמעות הסכם זה היא שלאחר שמגדירים כיצד ייראו החיים אם מתגרשים, מגדירים בני הזוג גם מה צריך לקרות כדי שלא להתגרש. פרק זה הינו פרק מאוד יצירתי ואפשר לדבר בו על מחויבות לייעוץ זוגי, על דרך קבלת החלטות בבית, על האינטימיות והתקשורת שבני הזוג מאחלים לעצמם ומוכנים להתחייב עבורה ובעוד נושאים חשובים ונוספים שיאפשרו לצאת לדרך חדשה יחדיו.

לסיכום, דווקא כמגשר גירושין אני ממליץ לאנשים שפונים אלי, שלא לעשות צעדים חד צדדיים ולא לפנות להליכי גירושין לפני שמוצו כל האפשרויות לשמור על הזוגיות. ישנם כלים רבים שיועצים זוגיים יכולים לתת לזוגות במשבר והכי כדאי לנסות את הכלים הללו בטרם מרימים ידיים.

 

נדב נישרי, מגשר מומחה בגירושין ומחבר הספרים "להתגרש בשלום" ו- "שותפות חדשה")