הסתכלות האדם על עצמו

אחד הדברים הקשים לשינוי, זו ההסתכלות של אדם על עצמו.

 

הרבה פעמים מגיעים אלי זוגות שלפחות אחד הצדדים בטוח שהייעוץ הזוגי נועד לדבר אחד – לתת לו גב ולהסביר לצד השני שהוא צריך להשתנות, להתגמש, או לעשות את מה שהצד ה"צודק" רוצה שהוא יעשה.

 

הם בעצם מגיעים אלי כדי לקבל גושפנקה לצד שלהם, שבן הזוג ישמע מעוד מישהו חוץ מהם, כמה שהם צודקים.

 

הבעיה עם זה היא שהם הרבה פעמים לא ממש צודקים ורואים רק חצי מהתמונה. נקודות העיוורון האלו, כמו האזורים המתים שיש לנו בזמן נהיגה, יכולים לגרום אסון, וצריך להיות מודעים לקיומם.

 

כשהילה ועילאי הגיעו אלי, הבנתי מיד שהילה הגיעה כדי להוכיח לעילאי שהיא צודקת, ושאין לה שום יכולת להודות בטעות. הם היו זוג צעיר, יפים, נחמדים, נכונים. זוג מקסים. ואחרי 4 שנים ביחד ותינוקת, הם כמעט נפרדו.

 

הילה גררה איתה התנהגות שלמדה בבית ההורים שלה, היא מעירה, מחוקקת חוקים נוקשים, ומנהלת ביד רמה את הבית והזוגיות בלי להתחשב בכלל בעילאי. היא לא טרחה לשאול אותו לדעתו, או לרצונותיו.

 

כשעילאי התנגד, או הביע מורת רוח מהחוקים שלה, היא יצאה למלחמה.

 

היא לא מאפשרת לו לענות, לא מסכימה לשמוע, ומיד תוקפת – באיזה רשות הוא מדבר אלי ככה, איך הוא מדבר אלי.

 

היא נפגעה, היא בכתה, והשתמשה בכל התותחים. בעיניים שלה – הוא היה זה שלא היה בסדר. היא תארה את מה שהוא עשה לה, איך הוא דיבר אליה, עד כמה הוא לא הלך איתה ולא נתן לה גב. היא לא זכרה את החלק שלה בסיפור, את ההתחלה שלו – את הדרך שבה היא הטילה מרות על הקשר, ויצרה חוקים ללא שום התחשבות. היא לא עשתה את זה מרוע, היא לא באמת ראתה את הצד השני, וזו התנהגות שהיא למדה בבית, ופשוט יישמה באוטומט בזוגיות האישית שלה.

 

הפתרון בתהליך ייעוץ זוגי שלהם היה כמובן להביא למודעות שלה את תבנית ההתנהגות הזאת, את היכולת לראות את התהליך רק מהאמצע, רק מאיפה שנח לה, לפתוח לה את נקודות העיוורון האלו, שבהן היא לא ראתה מה היא עשתה לו, וראתה רק מה הוא עשה לה.

 

מה יכול לעזור לפזר את העיוורון הזה שכל כך מקובע בה? משבר. משברים וקושי בחיים מעלים למודעות דברים שהתעלמנו מהם, שלא היו קיימים בחיינו. הקושי פותח לנו אפשרויות חדשות, שבנוחות של השיגרה לא היינו מעלים בדעתנו לבדוק אותן בכלל. המשבר פותח אותנו להתרחבות, להתפתחות, לבחינה של אופציות חדשות

 

לא קל לעבור מעיוורון לראיה, לא קל לקחת אחריות על סיטואציה אחרי שנים שבהן היית בטוח שהאשמה אצל מישהו אחר, לעבור מאני צודק ל – אני לא מושלם, יכול להיות שגם הצד השני צודק.

 

הילה ועילאי עשו את זה, הם ניקו את נקודות העיוורון, בחנו מחדש את הדינמיקה בקשר שלהם, התקשורת הזוגית ובראש פתוח, ובלי להאשים בדקו מה כל אחד מהם עושה לא נכון בתהליכים של קבלת ההחלטות יחד.

 

אם ניפתח כולנו לרעיון שאולי יש דברים שבלי לשים לב, באופן אוטומטי, אנחנו ממשיכים כל הזמן לא לראות, שאנחנו מסיקים מסקנות, ופועלים על סמך חצי מהתמונה, זו הדלת הראשית לשינוי ולהתפתחות מודעת.