אחד הדברים שחשוב להבין כשמגיעים לטיפול זוגי הוא, שגם מהמשבר הכי גדול, אפשר לצמוח, גם מהרגעים הכי נמוכים שהזוגיות הגיעה אליהם, אפשר עדיין להרים אותה למעלה.

הדיעה הרווחת בכל מקום – מי שבוגד – תזרקי אותו! הרי יש פה המון אגו, המון עניינים של השפלה, של כבוד, של אמון שנשבר לרסיסים של בגידה. כולם מכירים את המשפט – פעם בוגד תמיד בוגד נכון?

אבל בגידה יכולה להיות נורת אזהרה, בגידה היא אולי הרגע שבו צריך לעצור רגע ולעשות בדיקה פנימית, איפה אנחנו טעינו בזוגיות שלנו. איפה הזנחנו אותה, את הזוגיות, שהגיע מצב שבו הצד השני הרגיש צורך לקבל משהו בחוץ, שהוא לא מקבל בפנים. ואם מוצאים את המקום הזה, אם רק מסתכלים פנימה ברגישות אבל גם באומץ, אולי אפשר לא רק להציל את הזוגיות אלא אפילו לשפר אותה באופן משמעותי.

בראש שלנו, בגידה קשורה לסקס, ולפעמים אנחנו טועים בגדול. כי סקס, הוא רק חלק מהשרשרת שיכולה להוביל לבגידה, אבל הבעיה העיקרית היא תקשורת.

מובן מאליו שאצל דודי ואלה התהליך היה מאוד ברור לעין. דודי ואלה התחתנו מאהבה גדולה וחברות עמוקה, הייתה להם זוגיות מקסימה, והם נראו ממש כמו זיווג משמיים. עם השנים, נולדו ילדים, והסקס בזוגיות שלהם הלך ודעך. בהתחלה לפעם בחודש, אחר כך פעם בחודשיים, וכשהם ישבו מולי, דודי אמר שלדעתו בשנה האחרונה הם עשו סקס אולי פעם אחת.

ככל שהמשפחה גדלה, הם הפכו פחות זוגיים ויותר משפחתיים, והיחסים ביניהם הפכו לשותפות טכנית יותר מאשר לזוגיות רומנטית, וחברות אמיצה. זה השלב שכדי להיות יעילים, שמים את הזוגיות בצד. והזוגיות, היא לא רק חלק ממני וחלק ממך, היא ישות נפרדת בפני עצמה, והיא צריכה שיתייחסו אליה, שיטפחו אותה, שיחשבו עליה, שיעבדו קצת בשבילה. היא לא קורית מעצמה רק כי שני אנשים חיים באותו בית.

אחרי 10 שנים לתוך הקשר, קרה מה שקורה במצבים כאלו, אלה התאהבה עד כלות בקולגה מהעבודה שלה.

ההתאהבות הזאת לא הייתה מכוונת, היא לא תכננה את זה, וזה גם לא תאם את האופי שלה. היא לא פלרטטנית לא מחפשת גברים אחרים, זה פשוט קרה לה. ואלה החליקה לתוך מעמקי ההתאהבות שהפתיעה גם את עצמה.

כשהגיעו לראשונה לפגישה, דודי היה בהלם, לא תיפקד. ואלה הייתה משותקת מרגשי אשמה. ליבי נחמץ, ילדים כל כך טובים שהתחתנו מאהבה, ומצאו את עצמם בתוך הסחרור הזה.

דבר ראשון בררתי אם דודי שומר טינה, למזלם הוא לא. קשה לסלוח, אבל מצד שני, מי שיודע לסלוח יעבור תהליך ריפוי קצר וקל יותר.

התחלנו בהיסטוריה שלהם. ההתחלה הייתה מבטיחה, אהבה גדולה, פרגון, וכל אחד נתן כל מה שיכול והשקיע בזוגיות. זו הייתה התמסרות מלאה. עם לידת הבכור התחילו הסדקים, הריב הראשון היה ציון דרך, וממנו התחילה ההתדרדרות כולה. הם התווכחו על האב של מי מהם יהיה הסנדק. הוויכוח נגמר ב"ניצחון" של דודי, בתחושת תבוסה ועלבון שנשארו אצל אלה. בתגובה אלה השקיעה את עצמה באימהות ודודי הרגיש מוזנח. משם ההתדרדרות הייתה עקבית, הם התחילו להתרחק, ולהתפצל, ההריון והלידה הבאים רק החריפו את המצב.

המעניין הוא, שהם לא זכרו בכלל את הארוע המכונן ההוא שהיה בעצם מה שגרם להתרחקות שנמשכה לאורך השנים. החיים חזקים מכולנו, העומס, הילדים, כל אלו שאבו את הזמן והאנרגיה של דודי ואלה, והם כבר לא זכרו למה כל זה קרה, ואיך הזוגיות שלהם שינתה באחת את פניה.

זהו תפקידו של היועץ הזוגי, לאתר את הרגע הזה, שהוא הזרע שנזרע, ויצר את כל התהליכים אחריו, שהביאו למשבר. וכמו במקרה הזה, זה יכול להיות זרע קטן, שאף אחד לא זוכר בכלל, ושנמצא רחוק בהיסטוריה שלהם.

אחד הדברים המשמעותיים לאלה, שגרם לה להרגיש את הריחוק היה המחמאות. אלה חייתה ממחמאות ופרגון, ובתחילת הקשר דודי היה שם בשביל לתת לה אותן, וזה בנה אותה. כשהיחסים התרחקו, היא קיוותה שימשיך לראות אותה, להחמיא לה, עשתה הכל כדי לקבל ממנו מחמאה. בחוץ קיבלה הרבה חיזורים ומחמאות, אבל ממנו, לא קיבלה דבר. היא הטביעה את האכזבה בגידול הילדים, אבל השמחה אבדה לה, היא חייתה בכאב לב, ובתחושת הזנחה, ואחרי שנים של כאב וקמילה, עם חיזור של מישהו עיקש מספיק במקום העבודה, היא מעדה לבגידה.

כשהגיעו להבנה שמה שקרה הוא רק סימפטום של הזנחה של שנים של הקשר ביניהם, התחלנו בלימוד.

הדבר החשוב ביותר להבין, שגם אחרי שנים, אפשר לתקן טעויות ופגיעות שקרו בעבר, ולייצר לעצמנו עתיד טוב וחכם יותר.

התחלנו לנתח מקרים של אירועים ספציפיים שבהם הייתה ציפיה מצד אחד לפירגון ואהבה, שלא מולאו על ידי הצד השני.

כל פעם בחרנו אירוע אחד של דודי ואחד של אלה, וכל אחד מהם היה צריך לנתח את הסיטואציה מהעיניים של השני. זה תרגיל קשה מאוד. קשה לצאת מעצמך, לזהות שיש מישהו אחר לידינו, עם צרכים וציפיות שונים, עם רגשות אחרים, ולנסות להבין את הסיטואציה דרך העיניים שלהם.

זו הדרך שבה כל אחד מתחיל להבין את הטעויות שלו, ולהיות מודע לא לעשות אותן שוב.

כיועצת זה תהליך מרהיב ביופיו, לראות זוג שהיה תקוע כל כך הרבה שנים, מתבקע. התובנות נופלות עליהם כמו גשם, עיניים נוצצות בהבנה, משא שישב על הלב כל כך הרבה זמן משתחרר, חוזרות ההקלה והשמחה של אנשים שמגלים שוב אחד את השני.

זו הייתה תקשורת במלוא מובן המילה, נוצר קשר במקום הקצר שהיה. כשכל אחד היה מכווץ בתוך עצמו, בצרכים שלו, בפגיעה שלו, במה שהוא לא מקבל בקשר, הוא לא יכול היה לראות שגם בצד השני יש חוויות וניסיונות לא נעימים, שגם לבן הזוג כואב. ברגע שהם רואים אחד את השני, הם נותנים לצד השני תחושה שהוא אהוב, עטוף, שמפרגנים לו, וזו הדרך להחזיר את הניצוץ הביתה.

דודי ואלה סיימו את הטיפול באהבה ואושר, הם נכנסו להריון נוסף ובעיקר הבטיחו אחד לשני, בפעם השניה מאז התחתנו, לא לשכוח לטפח ולאהוב את אחד השני, להיות קשובים לצרכים של הצד השני, ולטפל בזוגיות שלהם, כאילו הייתה ילד נוסף בבית.

מתברר שגם מבגידה, אפשר להתאושש ולמצוא את האושר.