לשבור את הכלים או להתפשר בחיי הזוגיות. האם הילדים הם סיבה להישאר יחד?

לשבור את הכלים או להתפשר בחיי הזוגיות. האם הילדים הם סיבה להישאר יחד?

כדי לגלות את התשובה האמיתית, רק אם במערכת הזוגית שלכם מעורבים גם ילדים, עליכם לענות בעצמכם ולעצמכם על מספר שאלות קצרות:

  1. האם לדעתי הילד/ים שלי לא יפגעו כלל מהפרידה/הגירושים?
  2. האם לדעתי מסלול חיי הילד/ים שלי לא ישתנו כלל בעקבות פרידה/גירושין?
  3. האם לדעתי חייהם הזוגיים העתידיים של ילדיי לא יושפעו כלל בעקבות הפרידה/גירושים?
  4. האם לדעתי הילד/ים שלי מאמינים שעלינו להיפרד?
  5. האם לדעתי האושר הבסיסי שלי יפגע באופן משמעותי מאד באם לא ניפרד?
  6. האם לדעתי הילד/ים שלי ירוויחו במידה וניפרד?
  7. האם לדעתי האושר של ילדי תלוי מאד בחוזק הזוגי שלנו בבית?
  8. האם לדעתי לו הייתי יודע/ת שחיי הזוגיות שלי כה גרועים לא הייתי מביא/ה ילדים לעולם?

אלו רק מקצת מהשאלות, מהתמודדויות, ממערבולות הנפש שעובר כמעט כל הורה בהליך בו הזוגיות נמצאת במשבר. אין תשובה נכונה או שאינה נכונה לשאלות אלה. אין ממוצע בו ניתן להסתפק. הנושא סובייקטיבי לחלוטין. לפרק את התא? להישאר יחד? עד כמה חשוב האושר שלי אל מול האושר של הילדים? מהו הקורבן שעליי לשלם במידה ואבחר בצעד כזה או אחר? כיצד ישפיע המהלך על אושרם של הילדים ועוד.
במציאות בה אחד מתוך שלושה זוגות נישאים גם יתגרש, חשוב מאד שנפתח לרגע את הצוהר גם לעולמם של הילדים. הרי, אף אחד מהם/ן לא בחר/ה לבוא לעולם. עשינו אותם באהבה. הבאנו אותם בכוונה טובה. ופתאום אנו מחליטים עבורם שהמציאות הברורה והטבעית עבורם מתחלפת במציאות אחרת.

פגשנו שוב את דר' אורית ארבל, יועצת זוגית, על מנת לבחון דרכה כיצד מתייחסים הזוגות המגיעים לייעוץ בעקבות משבר לכל נושא הילדים. האם השיקול הינו עיקרי? האם ההתייחסות לילדים באה לידיי ביטוי?

ילדים, כמו ילדים, תמיד ילדים.

ובכן, לדברי דר' ארבל, זוגות המגיעים ליישוב סכסוך, מעלים את נושא הילדים בשלב האמצע. רק לאחר השלבים בהם הוצפו הכאב, ההתמודדות, הכעסים והתסכול הרב של הזוגיות עצמה. בשלב זה – בו נמצא המרכיב העיקרי לסכסוך הזוגי, בדרך כלל, עולה אט אט נושא הילדים, ההשפעה עליהם, ההשלכות של השבר הזוגי על הלימודים שלהם, על חיי החברה שלהם, על התפתחותם ועוד.
לדברי דר' ארבל מרבית הזוגות רואים בילדים סיבה טובה להישאר יחד. אך עם זאת, מדגישה אורית, לזוגות אשר הסכסוך שלהם קיצוני וקשה מנשוא התייחסות שונה באשר לילדים.
אלה, מעמידים את האושר האישי שלהם כתנאי לאושרם של ילדיהם. אלה, לא נמצאים בשלב בו יש בהם את היכולת הרגשית לשאת את ילדיהם עליהם בשלב כה עכור של חייהם האישיים.
לכל ההורים אני מבהירה באופן די דומה את העובדות:

  • ילדים תמיד נפגעים מסכסוך / פרידה / גירושים.
  • לא משנה באיזה גיל הילדים, הפגיעה קיימת . רק דרכי ההתמודדות משתנות ככל הגדל הילד.
  • ילד, כילד, תמיד ירצה בית יציב בדיוק כפי שגדל אליו. אם גדל עם הורה אחד – ירצה הורה אחד. אם גדל עם שני הורים – ירצה שניים.
  • התמודדות הילד עם פירוק הבית קשה מאד ומשפיעה מאד עליו כילד, ובעתיד עליו כמבוגר.

עם זאת, למרות הכל, מדגישה אורית, ילדים הם סיבה להישאר יחד אך ורק במידה והזוג מצא אפשרות לחיות יחד, במינימום ויתור, תוך כבוד הדדי לצרכים המשתנים, תוך שותפות מלאה וחלוקה טבעית והוגנת בין הצדדים המעניקה לכל אחד מבני הזוג את איכות החיים, האושר והבסיס לחיי משפחה תקינים.

דר' ארבל מסבירה:
"מתוך ניסיון רב של שנים בייעוץ זוגי, אני יודעת להגיד לכל זוג, שאין כוח בעולם שיכול להחזיק קשר זוגי באם לא מתקיימים התנאים הבסיסיים לאושר. היה והאושר מצטמצם למינימום או הופך לסבל ולכורח הרי שנושא הילדים לא יוכל להחזיק את הקשר. כל עוד אחד מהצדדים חווה סבל מתמשך סביר שהילדים "ישלמו את מחיר הפרידה" שכן האושר, כמו חמצן, יגרום לתגובה שאינה יכולה לקחת בחשבון את "סבלם" או "רווחתם" של האחרים."

הילדים סובלים? ראו תמרור אזהרה לפניכם.

דר' אורית ארבל חושפת בפנינו נתון נוסף הקשור באושרם של הילדים, שהפתיע גם אותנו:
"ישנם מצבים לא מעטים, מבהירה אורית, בהם אחד ההורים, בייעוץ הזוגי, מנסה להשתמש בילדים, בסבלם, באושרם העתידי, כטקטיקה רגשית. למעשה אני קוראת לזה "ההורה שהתחפש לילד". 
ישנם שני סוגים עקריים של תופעות שכאלה:
האחת – הורה שבור, הרואה את כל עולמו חרב. אדם, גבר או אשה, המתקשה להתמודד על הסכסוך הזוגי. לעיתים זה בן או בת זוג המסתירים בגידה, לפעמים זה צד שאין בו כוחות לראות את התמונה הכוללת, אדם בסערה רגשית עצומה. או אז, הופכים הילדים דרכו/ה לטיעון חזק אשר מנסה להטות את הכאב/החולשה/הפחד לכיוון הילדים במטרה לזכות באמפטיה, במצג של דמות אחראית ועוד.
השני – הורה מניפולטיבי. אדם, גב ראו אשה, חכם/מה. המנסה לסדר את מגרש ה"שח – מט" הזוגי לטובתו/ה תוך כדי מינוף הילדים כנושא על.
תמרור האזהרה שלי הוא להורים. הילדים הרי, כמעט בכל מקרה, יסבלו. מי יותר מי פחות. אל תישענו אליהם כ"דבק" שיכול להחזיר את האושר הזוגי לחייכם. זה תלוי רק בכם. להם? תהיה זוגיות משלהם להתמודד איתה.